הילולא דצדיקיא/ בהשתתפות הרב פינטו
מעמד רב רושם ברובע קווינס שבניו יורק, לרגל הילולת רבנו הרמב”ם ורבי יעקב אבוחצירא זיע”א ¨ בהילולא, בה נטלו חלק משתתפים רבים, נשא מורנו ורבנו אדמו”ר שליט”א דברים מופלאים,  בהם עמד על דמות המנהיג בעם ישראל, ועל האושר בקיום חיי תורה ומצוות ¨
בתאריך כ’ טבת, חל יום פטירת רבנו הרמב”ם, וכן הגה”ק רבי יעקב אבוחצירא זיע”א בעל ה”אביר יעקב”. לרגל יומא דהילולא דצדיקיא נערכה הילולא רבתי בקווינס שבניו יורק, בבית משפחת מלול הי”ו, מחסידיו הנאמנים של מורנו ורבנו אדמו”ר שליט”א. בסעודת ההילולא נטלו חלק כמאה וחמישים איש, ועל צבאם מורנו ורבנו אדמו”ר שליט”א, שנשא את המשא המרכזי.
בדבריו עמד על כך שהאדם נברא על-ידי ה’ יתברך, והוטבע בו מראשית בריאתו את טבע הפחד והזהירות, כחלק מהחושים המוטבעים באדם עם יצירתו. אלא שלפחד שני פנים: מחד הוא מזהיר את האדם, ומונע ממנו להכניס את עצמו לסיכונים מיותרים ומעשים פזיזים ובלתי אחראיים. מאידך, יש והפחד משתק את האדם, ומרוב פחד וזהירות מיותרים הוא לא מבַצֵעַ ומתקדם, ונמצא שהפחד הפך מגורם בריא לגורם שיש בו מכשול.
“כמה מאושר הוא האדם המנהל את דרך בדרך התורה והמצוות, שכן אדם שכזה יודע כי אין לו ממה לחשוש או לפחד, שהרי הקב”ה, מנהיג העולם, מלווהו בכל אשר יפנה וילך, והאמונה בו ית’ הרי היא משרה על האדם רוגע ושלוה ברוכים, וכמאמר דוד המלך בתהלים “גם כי אלך בגיא צלמוות לא אירא רע כי אתה עמדי”.
רבנו אף סיפר את הסיפור הידוע על הרמב”ם, ששימש כרופא בארמון מלך מצרים, ורופא גוי אחר קינא בו, וביקש להוציא את דיבתו רעה, ואף להרגו נפש, אך הרמב”ם ברב חכמתו ובטחונו בהשי”ת הצליח לסכל את מזימתו, והגוי הלה כרע נפל בבור אשר ביקש לכרות לרמב”ם.
מורנו ורבנו האדמו”ר שליט”א הוסיף ועמד על דמותו של משה רבנו, מנהיגן ורוען של ישראל, אשר דמותו משתקפת בפרשיות אלו, כאשר בשל מידותיו הסגוליות ורחמיו וחמלתו המרובים, זכה ונבחר להיות מנהיג ורועה עם ישראל, מושיען ומוציאן ממצרים, ומוסר התורה.
ואף או יש לנו ללמוד מדרכיו, וללמוד ממנו לכל מנהיגי הקהילות והרבנים באשר הם, אשר זכו מן שמיא להנהיג ולהוביל קהילות, בתי כנסיות ומוסדות, כמה רבה זכותם ואחריותם. ועליהם לדעת, כי כמידת מסירותם לקהילתם ותלמידיהם, כך מידת הסיעתא דשמיא שתורעף עליהם משמים, והרב המשפיע והמעניק יותר, יזכה בתמורה לזה לשבעתיים כוחות ויכולות להעניק עוד ועוד.
רבנו הדגיש כי ממשה גם למדנו על כוחה של ענוה, וכאמור עליו “והאיש משה עניו מכל האדם אשר על האדמה”. וזאת עלינו לדעת, כי ענוה אינה רק סגולה ומעלה רוחנית, שכן האדם הנוהג בענוה ושפלות רוח, זוכה גם בחייו הגשמיים לחיים נינוחים, ערבים ושלוים יותר, והדבר בדוק.
בסיום המעמד המרומם, הרעיף מורנו ורבנו אדמו”ר שליט”א מברכותיו על המשתתפים, ובירכם נאמנה לזכות להידבק בארחותיהם של הקדושים אשר בארץ, בעלי ההילולא, ולילך בדרכי יושר אבות.
Tweet about this on TwitterShare on Google+Email this to someoneShare on Facebook